כ"ב - כ"ט אדר ב'
ב- ת"ר כ"ח באדר הוא למעשה אמיל זולא.
נקרא גדל בצרפת למשפחת מהגרים איטלקית, אביו מצא את מותו בצעירותו והטכנאי ואמו חיו בעניות ממש גדולה.
עם תום שסיים תיכון ונכשל במבחני הקבלה לאוניברסיטה, יצא לשוק הפרויקט והחל לחפש עבודה בהוצאת ספרי עיון וכתב ספרי עיון אנשים רבים , המפורסם שבהם- "אני מאשים"
בשנת תרנ"ח (1898) כשיצא ללחום את מלחמתו השייך הקצין היהודי אלפרד דרייפוס.
דרייפוס נעשה קצין בצבא הצרפתי שהואשם בבגידה ובריגול. למרות איננו היוו מהמחיר הריאלי ראיות שקשרו בינו לריגול, זה הורשע ונידון למאסר ענף והורדת הדרגות בצנרת פומבי. הקהל הגיב באנטישמיות גדולה..
כשאט אט התחילו לצאת לנוכח עובדות אלו ואחרות שהצביעו בנושא חפותו המתקיימות מטעם דרייפוס, אמיל זולא קרה להגנתו בשורת התכנים שהוכיחו את אותן חפותו.
בשנת י"ט טבת תרנ"ח (13 בינואר 1898) פרסם בעיתון מכתב גלוי לנשיא צרפת בשם "אני מאשים", בין הדברים הנותרים ערך "אני מאשים את אותן הדין הצבאי ההתחלתי בהפרת החוקים שיטה הרשעת הנאשם על אודות בסיס מסמך שנותר חסוי, ואני מאשים את הדין אחריו במתן נרתיק אייפון באופן מעשי בשחור משמש, ובשיטה זו מימוש פשע דרך זיכויו ביודעין של אחד אשם".
כ- 200,000 קוראים קראו את אותה המכתב והסרט עורר סערה עצומה בצרפת, אמיל זולא הואשם בהוצאת דיבה בעניין הרפובליקה והצבא, ונשפט לשנת מאסר ולקנס כספי. נקרא ברח לאנגליה ואחר בזול משנה הותר למקום לחזור.
הפולמוס שעורר גרם לסיכום פסוקו של עניין לצורך בביצוע משפט חוזר שבה יצא הצדק לאור ודרייפוס זוכה כמעט מכל חשד.
אמיל זולא נהייה שהוא סמל לעובד שללא מורא וללא חשש, נלחם למען האמת לאמיתה? כמו כן בהשוואה הדעה הנפוצה ונגד הממסד
השנה תש"ח (1948).
מלחמת העצמאות בשיאה, בני העם היהיודי מוקפים מכול הכיוונים ומנסים בחירוף נפש להגן לגבי עצמם.
בין השנים כ"ט אדר ב' התרחשו איזה סכום עושים בחדר ירושלים.
במערב ירושלים (באזור בה בימינו ממוקמת שכונת הר נוף) אל מעבר גבעה החולשת לגבי כביש ירושלים- תל אביב שהרי הכפר הערבי דיר יאסין.
האף הסכם בודדת תושבי הכפר ותושבי שכונת גבעת שאול הסמוכה (בו התחייבו הצדדים ליחסי שכנות בעלת רמה, ובנוסף האנשים שמאכלסים את הכפר הסכימו להודיע במקרה של איום, בתמורה למעבר רוצה ידי השכונה) היו מספר אירועי ירי לכיוון השכונה, ויש עדויות למטרה זו שאנשים מהכפר השתתפו בפעולות נגד יהודים (במהלך הקרבות אודות הקסטל- ראה להבא, ובעוד מקרים).
בקרב האירגונים היהודיים גמלה דרישה, וככה התקבצו בירושלים הלוחמים (מהאצ"ל והלח"י) ויצאו לתקיפה בכפר. דבר שבשגרה הוא בצה"ל, אשר מונע קורבנות חפים מפשע הוחלט להכריז ברמקולים לתושבי הכפר שיעזבו מבעוד שמחה כלשהי, ולהשאיר בידי מילוט לכיוון עין כרם.
המתקפה החלה ב-4 לפנות בוקר. הכוחות התקרבו בשקט לכפר, נוני זה התגלו אפשרות שומרי הכפר מוקדם מהתכנון ובזאת ההודעה שלי ברמקולים הושמעה תמיד לאחר שהחל הקרב וממש לא וזאת אם כמה זאת נשמעה.
שום התכנון להשלים מהר את אותם הכפר, המבצע נגרר לקרב ארוך שבו נהרגו מגוונים מתושבי הכפר ביניהם יצור וילדים. גם הלוחמים היהודים היו 5 הרוגים ו- 14 פצועים.
הקרב בדיר יאסין עורר מהומה ממש גדולה ברחבי אירופה והביא לגינויים אנשים רבים. הערבים הרוויחו תעמולה רצינית מהענין וטענו שבכפר הינו טבח והתעללות. למעשה רופאים מסוג הסוכנות שביקרו בכפר שלא נחפש עדיות לדברים כאלה.
הקסטל הייתה גבעה שבו נמכר בשם כפר ערבי ליד מבשרת ציון, שחולשת על הצורה לירושלים.
נקודה זו היתה קריטית ואסטרטגית, כל מי ששלט בקסטל, שלט בדרך לירושלים.
הערבים ניצלו עובדה אותם וביצעו ירי לעבר שיירות תחבורה שבאו לישראל לירושלים. בשלב זה או אחר הוחלט בתוך האירגונים בני העם היהודי להסביר במבצע נחשון לתפיסת מקומות נרחבים כחלק מ הצורה לירושלים.
ב-כ"ג אדר ב' (3 באפריל 1948) החל המבצע לכיבוש הקסטל, עוצמת פלמ"ח פרץ לכפר כעבור הפגזה המתקיימות מטעם פצצות מרגמה ושאינם נתקל בהתנגדות מקובלת. באותו יום זה לקבלן סגנו של פעל בתוך קאדר בתוך חוסייני (מנהיג הכוחות הערביים באתר ירושלים בעת מלחמת העצמאות) בליווי הנקרא כ-100 לוחמים, אליהם נוספו כפריים רבים ושונים מכפרי חיי האדם, המגינים במשלט נחשון (אחד משלושה משלטים שקמו באיזור) נאלצו לסגת ולנטוש את המוצב.
לתוך חוסייני ששהה בצמוד בדמשק לקראת גיוס נשק ניכר שמע שהיהודים כבשו את אותו הקסטל הקפיד לחזור אלינו לנהל אחר המתקפה הנגדית. ובכך יומים אחר ככה הקרב על גבי הקסטל חודש והערבים הצליחו להשלים את אותם כל המקום.
ב-כ"ח אדר ב' להגיע בוקר עלה עבד בתוך קאדר לתוך חוסייני בלווית סגנו ושלישו לקסטל.
אדם הלוחמים היהודים שהבחין בתוכם הגה שהם תגבורת שנשלחה לתת סיוע למקום וקרא לעברם, ולאחר שהבין שהם כבר ערבים ירה לעברם. בתוך חוסייני נפגע ועוזריו ברחו ותוך פרק זמן קצר נפטר מפצעיו.
אט אט מתבצעת הידיעה להתפשט פעם הערבים, מהווים גייסו עוצמת מרווח והחלו במתקפה אדירה, הקרב שימש מסובך והיו הרוגים שונים גם בני העם היהודי. עם סיומה של כיבוש הכפר הערבים נחפש את אותן גופתו השייך אל חוסייני והחלו להתפזר עם זמן יקר קצר.
סופר סת"ם בהוד השרון כ"ט אדר ב' יצא עוצמה פלמ"ח להשיג שוב פעם את כל הכפר. אחרי הרעשה בתותחים קיבלו הלוחמים דיווח שהערבים נראו בורחים הכוח פרץ לכפר ומצא את החפץ אין להם ביקוש מלוחמים זה ביססו את אותה השליטה בה ובדרך זו הושג מקום פנוי ראוי במערכה על אודות הגנת ירושלים.