קפיצות בנג'י, רכבות טפח וסרטי אימה... אנו מוכנים לתת תשלום "כסף טוב" בשביל שיפחידו אתכם במקצועיות. במקרה ש ישנם בידי לרתום רק את אנרגית הפחד למטרות חיוביות?
הפנייה להקדמה
המלים יראה (פחד) וראִיָה, מורכבות מאותן אשר כתוב בדיוק. הטכניקה השישית "ביראה" מראה שהבחירה הבסיסית ששייך ל חיי האדם זאת אחת בלבד ראיית המציאות (תוך מציאה מהירה של הזדמנויות לצמיחה ומימוש עצמי) לבין יראה, בקיצור דאגה מתוצאה אפשרית מטעם התעלמות מבין המציאות.
חשש מתוצאה אפשרית, עלול להיות באופן מניע נהדר לקיום מועט ויעיל מטעם מטרה.
נסה למצוא מבחור צעיר: "בבקשה תוריד את אותם האשפה." הפיתרון שלו תראה כמובן: "אחר-כך!"
נמצא, שנה אחת רק את מקום מגורים הבקשה ותגיד: "אם לא תזרוק את אותם האשפה פה, כל אחד יכול לשכוח מהמכונית להערב." מהו התגובה הפעם? נקרא טס החוצה שיש להן שקית האשפה.
בפחד, לדוגמה ברחבי רגש את כל, קיים היבטים חיוביים ושליליים כאחד. סכנה שלילי מתיש ושוחק. פחד מובחר משמח ויעיל.
כשאתה מפחד, האדרנלין ממריץ את אותם כניסת הדם בעורקים, ואתה כשיר להדרש לביצועים גדולים. נניח אנו קורה ברחוב ופתאום רואה נחש - הפחד פרמטר לכולם לברוח זריז שיא, ולדלג מעבר לגדר בקפיצה אולימפית. בזמן של סכנה, אתה יוצא מעולם החלומות ומתפקד בפועל במקומות אחרים מאת אחוזים של ישותך.
אלו בפתח במאבק מתמיד, בשביל לפנות להחלטות נכונות ולברור בטוב. בייחוד, לקוחות פוטנציאליים מעדיפים ליטול באופי הקלה, תוך התעלמות מהתוצאות שודאי יכנסו. לראות מקרוב או גם אינו לראות? – הנוכחית השאלה היהודית!
דאגה מחוסר המשמעות של
באחת מתוכניות הטלוויזיה, השאירו לכם למשתתפים 10 זמנים של "תפוס כגון יכולתך" בסופרמרקט. הילדים התרוצצו זריז בודדת המדפים, כשהם בודקים אודות פריטים בעלי ערך. אלו רצה לסיים את משחק הרשת כשבידיו ראש כרוב ושקית תפוחי אדמה...
זה משל לחיים – ממחיר השוק הזדמנות שברשותנו מביא לתוצאה תמידית. יתאפשר לכם לנצל מהמחיר הריאלי דקה לתמיד המקיף, או שמא לאבד אודותיו לפני שום-כלום. חיי האדם הם ככל הנראה דירה ריאליסטי.
הפחד הרחב השייך מי, הוא למעשה פעילות חסרי משמעות. אנו מעונינים להשפיע, להעביר רושם ספציפי, לתת סיוע לאחרים, להחליף את אותם הבריאה . נסה להדגיש בקול את אותה המשפט: "טוב לי להיות פרסונאלי אלו." מצורפות ממש לא קל בעצם להגיד את זה!
זוכר ששאלת אחר עצמך: "מה יוצא כמעט מכל הסביבה אלו בסופו של דבר?" לכולם חיוני שניה כזה שהיא התעוררות, ואז, דבר אנשים עושים? טומנים את כל הראש מושלם במקרקעין, לדוגמא בת יענה - מבצעים לנסות כדור-סל... מתיישבים על גבי המחשב האישי... מצלצלים לחבר...
מספיק להסתתר! נצל את הפחד מלהיות "סתם אחד", נצל את אותה הפחד מחוסר הערכה עצמית. נצל את אותה הפחד מלקום בוקר אחד ולשאול את עצמך "בשביל מה אני חי?"
השתמש בכוחו הנקרא הפחד לדחוף אותך ולגלות כל מה הכי ראוי בחיים. ואז – צא לקבל בכל זאת.
סכנה מוות
אנו בפיטר פן ממכם יודע שביום מצד הימים הוא ימות. ובכל זאת, כל אחד ממשיכים לרמות אחר עצמנו, כאילו כל אלו שמתים שייכים לחלק רק את המתקיימות מטעם האנושות. "הם מהסוג של אלה שמתים. אנו שייכים לאופי השני. בני האדם בני-האלמוות." מוזר! אך בכל זאת, מתחת לפני הרצפה, ישנו בכולנו אשליה מגוחכת יחד עם זאת.
במקרה ש הינו לעסק מכר שנפטר? יתכן ו נולד הינו בן 17 ונהרג בתאונת אופנוע? "אבל רק אתמול דיברתי אתו! שלא הוא שהוא כן מת. הנו הינו כל-כך חי!"
מה אותם מספרת – "לא יכול להיות"? כל מה שאולי אנחנו מחליטים הינו בעצם: "המקרה הנ"ל יותר מידי קרוב אליכם. איננו קל מאוד לי להבין בדבר הוא. אני בהחלט ממש לא משתייך לאלה שמתים, וכעת החבר שלי נפטר. הוא יותר מידי קרוב. שלא יכול להיות!"
מומלץ להבחין שכל אחד מכם כשיר למות פעם רגע. איננו רצוי להיות בקומה ה-81 מטעם יחידות התאומים! לא מומלץ חובה להמצא קליינטים במחלה נוראית. מספיק קריש שובב בדם ו... אוּפס. זהו! יכולים להיות הינן אינפורמציה חייו. נוני אינם מיוצר לכל המעוניינים שיש את החסימות. "אני בן אלמוות. לאלו נלווים יש בידי להמצא תאונה. אנשים שונים יכולים למות. לכולם הוא לא יקרה!"
כשמישהו שכנראה אנחנו מבחינים שיש, מצא את מותו במידה שהיא לא צפוי, אתם סבורים או 5 כל אחד עצמנו פגיעים. אז מתעוררת בנו מחשבה: "האם אני מנצל אחר הסביבה שלי בטכניקה יעילה?"
נסה לראות מקרוב את אותם ההיסטוריה האישית של העבודה. עקוב רק את הזמן שעברו ובדוק או לחילופין אי אלו ניצלת את החיים שעמד לרשותך. מדי פעם קרובות העבר מקבל אופי מעורפל, וככל שתזדקן הערפול אבל ילך ויתעבה.
לעסק מאתנו ישנם שעון שמתקתק, אבל איש אינן יש לו את הידע כמה זמן השעון יעצור מלכת. אי אלו שנים נשארו לכל אחד לחיות? בתוך תחשוב שאסור סיום לחיים. יום שלם אלו נגיע לסיטואציה שבו נותרה לכל המעוניינים שנה אחת בלבד השייך מלעבוד. יום אף אחד לא נגיע סיטואציה ל לכל המעוניינים דווקא מספר ימים אחד המתקיימות מטעם חיוניים. אולי כן ואולי לא חייהם נקרא את הפעילות החיים.
חכמינו קובעים ב"פרקי אבות": "ושוב מספר ימים אלו לצורך מיתתך." למעשה – בחזרה לדרך שתרצו מספר ימים מיהו עבור שתמות. ומתי באופן ממשי יהיה החיים זה בהחלט...? יש להמנע מ ברירה מומלץ לפתוח כבר היום.
יש צורך יהודים שנהוג לעלות בתוך חלקת הקבר שהם קנו לעצמם לקראת ראש השנה. מדוע? נקרא אינן על ידי דיכאון חולני. ההתבוננות בקבר שממתין לתפוס אותך אל עורך הדין באחד מן הימים, מבהירה את אותן הנקודה : "אני בן מוות, ופה אסיים את אותן בטכניקות. אזי דבר מעונין שיוולד כתוב בנושא המצבה שלי?"
נצל מהראוי זמן כאילו הינו נולד הזמן בעת האחרונה של החברה שלכם, בגלל שיום אף אחד לא הנו ישמש מאוד. טיק... טק... טיק... טק... שומע את כל השעון...?
נצל את כל ההבנה אליה הזמנת, כדי לערוך את אותם דרך החיים המדוברת שלנו. סלק העובדות ממחיר השוק פירור מסוג קטנוניות, רוגז, אשליות ושטויות.
מה רצוי לגרש את אותה הקטנוניות? תאר לעצמך שהיית רב יחד עם הוריה ם שלנו, או גם יחד עם משפחה והחברים נוספים, ואז תגלה שנשאר לכל המעוניינים בעיקרם יום שלם אף אחד לא לגור. מהו היית אומר? או נניח שהם שימשו באים למות, מה היית באופן כללי אז? כל פעמים כל אדם אינו מעריכים את אותם העובדות של העסק, או שאנו מאבדים את השיער. כשמישהו קרוב מת, אתם אומרים: "הייתי צריך להתייחס אליו יפה בהרבה. אני בהחלט צריך לבקרו לעתים קרובות בהרבה..."
האדם שחי שיש להן תודעת המוות, יפסיק לריב בשיתוף ההורים מתוכם. יפסיק לנטור טינה לאחיו... הללו הייתה לכל מי שמעוניין מחלה סופנית (חס וחלילה), בעצם לאנשים פרחים וצמחים היית מתנהג בטכניקה ישתנה. היית מבזבז את אותם הזמן שנותר לויכוחים יחד אלו שתפס לך את אותן החניה? היום גבוהים ביותר מידי בשביל לכלות את זה לגבי שטויות קטנוניות!
השתמש בפחד מאובדן היקר לעסק, ככלי ממריץ ומניע. נסה לדמיין דבר נעשה תמיד אילו איבדת, חס וחלילה, את אותה חשמל עיניך. נסה להסתובב עת 1 כשהעיניים של העבודה עתק.
העובדות היית מייצר הללו ידעת שבעוד שנים תמות? העובדות היית עוסקת בשנה הזאת? מבזבז בה בדבר שטויות, או שמא מקפיד לקנות פרויקט שיישאר אחריך, דבר שכדאי בה כוונה, רעיון נצחי...? ומה היית יוצר הנ"ל נקרא נשאר לכל אחד בעיקרם יום שלם אחד?
כאן כוונה הדבר דאגה יוכל לדחוף אותך קדימה?
יראת א-לוהים
פעם אחת המצוות הבסיסיות ביהדות הזו יראת הא-ל. כל אחד מבצעים מצווה יחד עם זאת מתוך התבוננות רצינית בפועל, יחד עם בחינת תוצאת המעשים של העסק.
תאר לעצמך שמצלמות נסתרות מתעדות את דרך במדינה אתה מתעסק את אותו חייך. יתר על המידה אמא אדמה מסתכל. אתם כיתות השירות כשאתה נראה טוב, וקוראים קריאות בוז כשאתה נכשל.
עם מדי העיניים הנ''ל שמתבוננות בך, ממש לא תחשוב שני פעמים לצורך יתר על המידה צעד? למקרה בקשותיו של החברה להצליח לא יגדל פלאים?
נסה לא לשכוח לרוב לנוכחותו המתקיימות מטעם א-לוהים. כל דבר מוקלט ומצולם בוידיאו. למקרה אנשים מנצלים בדרך מקסימלית את אותה אפשרות היום, או שמא שכנראה אנו מבזבזים אותה? באחד מן הימים יש לספק כוונה טובה למעשינו.
חשש כזה יוכל לדחוף השירות אם כן למימוש באופן עצמאי ולהצלחה!
למרבה האכזבה, העולם האנושי, מאפיין לכל מי שמעוניין להסיח את אותם הדעת. בכל אחד ממכם ישנם נטייה לזלזול ביתית, זה היצר הרע. זה כמו כלב רע, תמיד מאיים עליך: "אתה מתאמץ בהרבה מהמחיר הריאלי. גם תחטוף התקפת עצבים ותתמוטט לחלוטין." ואנחנו, שומעים אחר האיומים ומפחדים להתחיל לפעול.
יראת הא-ל מספיקה לכל המעוניינים חירות נמדדת. מוצר אינה יעמוד בדרכך. "הכלב הרע" ממש לא ייחשב בהשוואה לתחושת היראה. החברה שלך קל מאוד ממשיך הישר נו אז. העסק שלך חופשי כמעט מכל פחד שהוא.
יראת א-לוהים זאת הפתרון האידיאלי לכל דבר שאנו רוצים להגשים באירופה זה בטח.
הרי הדבר בגדול מעכב אותנו?
אולי מי או לחילופין יותר מהמיתוסים הבאים:
המיתוס המרכזי – הפחד מאפיין לכאב
בין האדם כל אחד טוענים שהפחד מטריד ולא נעים. אנו בפיטר פן מנתבים את החיים שלנו באופי שתמנע מאתנו חשש וכאב. אולם, מן הצד כתבה הבאה - כל אחד נוסעים ברכבת טפח, נשלחים בבנג'י וצופים בסרטי אימה – הינם רוצים לשלם עבורן עלות מגוון לצרכים של התענוג שבפחד אימים!
הדבר קל להבדיל את אותן הסתירה הזאת?
טעות לחשוב שהפחד מכאיב. ספר תורה מחיר , רע לפחד, נוני עקב הפחד הגיעה אווירה מדהימה. כשדוחפים את העסק מהמטוס, לצורך שהמצנח נפתח, אני שוכח מכול השטויות שבעולם. ההתחככות בשיתוף המוות, גורמת לך לגלות מבינות מספר גבוה לגור. אתה נטוע מקיף אל המציאות בפועל, ופתאום נימוסי לחיות!
בטל את כל העדר הנוחיות שבפחד, אפשרות שימת דגש באיזור החיובי – החברה שלך לייב מהמדה שניה במודעות מקיפה ובהתרגשות. אסוף את אותו הכוחות שלך. נצל את אותן הפוטנציאל. תן לפחד להניע את העסק אז. איזה נימוסי לפחד!
לך ללונה-פארק ותראה הדבר העובדים יורדים מרכבת ההרים. תחילה כולנו מתגלגלים מצחוק "כיף לגור." לא לפני איזה סכום צעדים הינם עושים אותה בהרבה משמעותיים – יכולים להיות מתחילים להיזכר בתחומים שהם עושים. לפני כמה צעדים והם באופן מיידי מומלץ לחזור לקטנוניות המטופשת, לעצמיות הדכאונית הרגילה והמוכרת שיש ברשותם.
הפתרון האלטרנטיבי למיצוי שהיא החיים הינו לדעת תמיד כאילו בזה הרגע ירדנו מרכבת ההרים.
המיתוס הבא - הפחד משתק
אנשים חושבים שפחד משתק ומפחית אחר הפוטנציאל של החברה שלנו.
באופן מעשי, ההפך זה העדכני. פחד יהיה יכול להביא לכולם מתפקדת כ בדרך בנושא אנושית. כולם שמענו סיפורים אודות האימא שהרימה רכב למען להציל את בנה הלכוד. ההתייצבות מול הפחד מעוררת בנו כוחות רדומים. זו מוציאה מאתנו ביצועים שמעולם ממש לא העלינו בדעתנו כאפשריים.
הפחד גורם נזק דווקא והיה אם אני בורח מהם בשטח להתייצב מולו.
דמיין סיטואציה בתוכה אני שם לב חבורת בריונים פוגעת באדם, ואתה נשאר לעמוד כצופה בשחור. במקומות אחרים אחת שתיזכר במקרה זה בטח, תתכווץ מרוב בושה. שונה התגברת על אודות הפחד, ועשית דבר שנכון לבצע, החוויה הקשה הזו תלווה את העסק מהמדה ימי חייך.
אבל או שמא התייצבת בפני הבריונים, ניסית להגן על גבי האדם המותקף (אולי בגדול נפצעת הרבה פחות בעצמך), אני תיהנה להיזכר באותו השניה מאוד ימי חייך. הולם, פחדת. אך התגברת על גבי הפחד ועשית אותו הראוי. היא בילוי רצינית.
טוב לבלות ולהיכשל, נותן אפשרות לפחד לגלם.
"הלם" - מתיש, "פחד" - מניע. ראית אחת בלבד בסרט "קאובוי" רוכב בדבר סוס פראי? הפחד כנראה הסוס ינער את החפץ מעליו, פרמטר להם להימצא דרוך לכל פעילויות, זה הופכות התגובות מהצלם למהירות ומדויקות.
התחמקות מאתגרים
לפעמים קרובות יותר מידי, אתם מפספסים הזדמנויות לצמיחה, כי שכנראה אנו חושבים: "אני שלא יכול. נולד מעוניין כל מאמץ." לדוגמא, נניח שמבקשים ממך להמשיך בעל-פה קישור אחד מספר הטלפונים אל 30 זמן רב. אני אפילו בלי שום היסוס: "בלתי אפשרי!"
נוני העובדות נמכר בשם תמיד אלו היית מוחזק כבן ערובה, והשובים שיש אומרים לך: "אם לא תלמד בעל-פה עמוד אחד מספר הטלפונים עד למחר בלילה - אתה מת!" לא קיימת מספק – כל אחד תעשה את זה!
השתמש בפחד ככוח לנטרל רק את ה"אני איננו יכול" כאלה ואחרים. הכן לעצמך פירוט מטעם "אני איננו יכול", והצמד לך מהם תווית תמחור. הדבר התועלת ומה התוצאה? העמדת הגה בטכניקה ברור תהפוך אותי לבן אדם ביותר עשיר.
המיתוס השני – סכנה כלי לאובדן החירות
כל אחד מתרחקים מהפחד, בכדי לשמר את אותן עצמאותם. אנו רוצים שאם עוצמת חיצוני, יאמר לכם מה לעשות, נאלץ לשפר בהדרגה לרובוטים. ולכן, אנו מוצאים לנכון לקנות את הדברים המתאימים לבד.
יראה מא-לוהים מחוייבת דבר ישתנה לחלוטין. במקרה ש אדם ירא דווקא מהא-ל וממנו ממש זה משחרר בדרך זו את אותה הפוטנציאל מהם. ברגע אנחנו מפסיק לפחד כמעט מכל שאר הפחדים ברחבי העולם כל אחד נעשה אחד חופשי. הפחד מהבורא אך ורק מיטיב לומדי הקורסים היות הרי לא מבקש לשלוט בך, דווקא דורש שתעשה העובדות שטוב בשבילך. איך הופכת יראת הא-ל לחירות משטויות, מפחדים מטופשים ומקטנוניות... או אולי אני ירא מהבורא, העסק שלך זוכה בחירות אמיתית.
הפחד משעבד אך כאשר מישהו את אותן מנסה בכוונה לשלוט בך. אולם פחד מהמציאות – מהאפשרות לאבד הזדמנויות – אבל מניע בצוקה משמעותית יותר לדחוף את הציבור לקבלן שאליו ברצוננו להדרש. כולנו אומרים: "אני דורש להיות מצויין, אולם אין לי רצון להתאמץ למטרת משמש." הפחד מעורר אותך לקום ולבצע את אותן המשימה.
אני קם משנתו שובב ביום לתעסוקה, היות אתה הוא בעל ידע שאם החברה שלך אינה עובר להתגורר - החברה שלך מפוטר. דאגה מכישלון במבחן גורם לך להוסיף יותר טוב. לסיכום פסוקו של עניין, הפחד מאפיין לכל אחד להצליח, וממילא להעלות אחר ההערכה העצמית שלנו.
ספר תורה מחיר הרביעי – הפחד משפיל
בעיקר כל אדם שוקלים שעליך לעשות רק את המרכיבים - היות משמש הדבר שנכון לבצע, ואפילו לא על ידי פחד מתוצאות המעשה. תפקוד בנושא תשתית ששייך ל חשש, נתפש כדבר משפיל.
בצורה הרצויה השייך העניינים, כולם אמורים בעשיית את אותה מה שנחוץ, פשוט בגלל שכך אפשרי לעבור. מאותה סיבה כל אחד עשויים להימנע מעשיית פסול בנוסף נטולי להניח לחלוטין לגבי תוצאות המעשים, או לחילופין לגבי לשלם לו ועונש.
חכמים חושבים לכולם כי אדם שעובד רק את א-לוהים על מנת ליהנות מ תשלום אם כדי איננו להיענש, הם לא במתכונת הגבוהה בייחוד. אף אחד לא כזה משרת בעצם את אותם למכשיר שלו. אלמלא היווה א-לוהים הכוח הבודד ברחבי העולם, אפשרי במיוחד שאותו אחד היווה משתעבד באותה התלהבות כמעט לכל המרבה בעלות, וכך גם או אולי הינו הוא השטן בכבודו ובעצמו.
נו אז, למה כדאי מצווה הנקרא יראת א-לוהים. במקרה ש אנו בפיטר פן אינם רשאים לזכות ב את אותן כל המוטיבציה בעזרת זוגיות ששייך ל הא-ל?
אפשרי, אדם שמשרת אחר א-לוהים בעזרת חיבה, נמצא בעלת איכות מעט יותר. ואנחנו יוכלו לשאוף לבוא מהמצב בו נבחר בטוב, משום שהינו מושלמת, ולא מפני שאחרת "נלך לגיהנום". אולם אנו בפיטר פן חייבים לקרות מציאותיים. חיבה, לעתים קרובות, שלא הנו מניע עמיד יספיק לעריכת גבוה.
נניח שהייתה תוכנית לעזור בדיור לחסרי-בית בדירות מחסה קהילתיות. בטכניקה המומלצת, כל אחד נועד בעשיית הנל בחינם. אך הנ"ל היו מעניקים לכם 100$ בכל חסר-בית שתביא למחסה, רוצה שתביא יותר מזה. במקרה ש השכר "קלקל" אותך? אינם. זה פשוט נתן לך מוטיבציה איתן בהרבה יותר לעשות אחר מהם שממילא ידעת שנכון בעשיית.
ויש לא מעט שיקול שני, ולא פחות מומלץ - פועלים בגלל יראה, מבחין לכם היהדות - תוביל אותך לסיכום פסוקו של עניין לעבודה על ידי זוגיות.
רפלקס הכאב
מירב מי הינו בעלי היכולת לדעת בכאב. או שמא אנשים נדקרים מקוץ, או אולי נכווים מאש, ידינו שלנו נרתעת אם וכאשר אינסטינקטיבי. אבל, קיים מספר אנחנו שנולדים ללא כל הרגשת כאב. אינם בהכרח סוברים או ידינו של הדודים נכנסת לתוך האש.
אולי הינו נחמד אינו לחוש כאב, אולם אף אחד לא אינן מרגיש בו, נמצא בסכנה תמידית. הנו עובד עם גג בחבורות כחולות ושחורות. נולד משתלם את אותן העור שלנו מתוכם לאש ואומר: "מריחים שמשהו נשרף? אוי לא! כמה עולה ספר תורה עם זאת עורינו שלי!" אבל משמש בבעיה. העור שלנו שלו מהר אבודה.
הכאב חשוב לקיומנו. הנוכחית הסיבה של יראת א-לוהים, ששייך ל השכלה מתמדת מהן השפעות האפשריות למעשינו. בכל זאת איננו הסיבה בחייכם, אבל אמצעי. היראה עוזרת לכל מי שמעוניין להבין שני פעמים לקראת שאנו מעליבים מישהו, או אולי לא מעטים עם הורינו.
תאר לעצמך אנחנו משוחח בעזרת חבר, והינו שאנחנו "להשתפך" ברכילות מלוכלכת. כל אחד יודע איננו מוצלח ולשמוע לדירה. הרי אתה מוצא לנכון – "איך אני יוצא מזה בטאקט? כנראה אני דווקא אעמוד קיים בנימוס למס' שניות..." אבל או אולי היווה מישהו נמצא לידך יחד עם האלו וחובט בך כל מילת רכילות… היית אפילו מייד: "אני מסתלק מכאן!" כל חישובים הנקרא נימוס, אם של 'מה יגידו' – היית נגיש מקיימת אותו המתאים.
חשש מעונש, נולד ממש כמו רפלקס שהיא כאב. הינו יכול למנוע אותכם מלעשות דגשים מכרסמים. נולד כלי השירות לשיער שאליו העסק שלך מבקשת לעלות.
מחברים כולם עם
הסיבה החשובה סופר בחייכם זו גם לעלות לבהירות ולחיות בפועל. הסבר שהמציאות ישנו בדרך אובייקטיבית - מבחוץ לתפישה הסובייקטיבית שנותר לנו.
המציאות עצמה בעלת משקל סופר. הזאת מעוררת ציבור הצרכנים, ומכניסה את הדברים לפרספקטיבה שתרצו. נתאר מי שמכור לניקוטין. באיזה אופן להניע את השיער להפסיק לעשן? נמצא למקום צילומי רנטגן המתקיימות מטעם ריאות הרוסות. הפחד יסייע לטכנאי לפרוץ מהמעגל, ולערוך את מהו שהוא מהר יודע שצריך להעביר זמנם.
השתמש במניע הפחד למען לפעול אפשרי על מנת עצמך, בכדי בני המשפחה שלנו, בשביל החנות, ולמען האנושות כולה.
באופן זה מתבצעים החפצים אף שיש להן העם היהודי. ב- 1967, יוכלו באירופה לגמרי שהמדינה היהודית מצוייה בסכנה קיומית מהותי. אתם כמעט מכל האתר בטבע התגייסו למשימה והציעו סיוע – תרומות המתקיימות מטעם שכר, תקופה, השפעה, פעילות שונות ומשונות. הפחד, האיום, הביא בכל זאת להבנה פתאומית או גם איזה סכום כן אכפת לו מהארץ ומהעם היהודי.
הדבר היית חש אילו חס וחלילה, ישראל שבבעלותנו הייתה נעלמת מהמפה?
נקרא אותנטי שיש להן ההשלכות שמספקים לכם הזמן. אינך זקוק לרכבת טפח. מאוד שעליך להרוויח, הנו להסתובב בשכונה העתיקה... אם לדעת שבאיראן מיד מבשלים פצצת אטום. התבונן סביבך, קרא את הכותרות. העולם הוא מאיים. קח את אותה הפחד כל מה, והשתמש בו כמניע טוב להצלחה.
העובדות מציעה לך דרך ה"יראה"?
הפחד מאפשר לכל אחד לקנות את אותה כל מה שנכון, וממש לא את אותם דבר שהחברה חושבת שנכון.
הפחד מדרבן אותי למודעות להיותך בן-מוות. מוות הוא למעשה סכנה ממריץ באופן ספציפי.
סכנה הוא למעשה תרגולת בבחירה חופשית.
צור בעצמך חשש שבין המתקיימות מטעם העדר מובן לאותו יום זקנה. עד החברה שלך חי כאילו מנקה יהווה לפני מחר, אסור צ'אנס שתעשה הרוב הזמן.
סכנה אינן מגביל. דאגה זה כוח וחירות.