ריצ'רד דוקינס טוען ברב המכר אשר ממנו, 'אשליית הא-ל', כי מקור המוסר האנושי הוא למעשה גנטי. במקרה ש הטיעון כי קוד מוסרי אינו רוצה אמונה מתאים להיסטוריה האנושית ולטבע אף אחד לא כמו למשל שבא לידי סימבול בניסויים המבוקשים יותר מטעם מילגרם וזימברדו?
עבור זמן ניכר ספורים ביקרתי באחד ממפעלי הבירה העסקים הגדולים בישראל. נוני הכניסה של המפעל הינו מקום מתאים נאה במיוחד: חברת טובי ניקיון ואחזקה הפכה את המקום למעין מוזיאון המתעד את אותן מקומה ששייך ל הבירה בהיסטוריה האנושית. מסוג אחד המוצעים ושלטי ההסבר התברר מהם מעניין: שתיית בירה יתכן ו נתפסה מיוחד בזמן האחרון ומתמיד, אבל היחס לשתייה מופרזת – שיכרות – השתנ תיקון ממשי. בתרבות המצרית העתיקה, כמו למשל נוסף על כך בתרבות האשורית, שיכרות נחשבה בהרבה יותר איכותית, מספר שיש להשתבח בתוכה. המצרים הקדמוניים אינה נרתעו מלהעניק לילדיהם שמות שאפתניים כמו למשל 'זה השותה שיכר רב'.
אלכוהוליזם הינו אולי כן ואולי לא בעייה קשה נורמטיבית על פי רוב היום, ובירה הזו בהחלט משקה לוהט. אך בסולם הערכים המקובל מוטל עלינו, שיכרות מתמדת איננו מעלה מעוררת כבוד. הנצרות והאיסלם שהחליפו את אותן התרבויות האליליות הקדומות, ביקרו בה בתוקף ועזרו לעבור את אותה הסטנדרטים אילו. שתיהן, ברור, שאבו מהיהדות – הדת הראשונית שהכירה בא-ל מיהו, התפטרה מקונספציית האלים המרובים - שביניהם קיים מנקה אל היין והשתייה לשוכרה – ולימדה את אותה האדם את תשומת לב הריסון העצמי וההתרחקות מרדיפת תענוגות מופרזת ומזיקה.
הנל דוגמא מאתגרת לשלבים קנה מידה מוסרי כרגיל בדבר האנושות. חדשה מקבלן ביותר לשיקול בוויכוח הנצחי הדן בשאלה והיה אם פעילות מוסריים צריכים אמונה באלוקים.
אתיקה גנטי?
הטיעון האינטרנט מאוד בעד האתיאיזם המוסרי זה טיעונו מסוג המדען ריצ'רד דוקינס. דוקינס, מדען בריטי בכיר, חוקר משחק הרשת בע''ח, ומיסיונר נלהב מטעם האתיאיזם, טוען בספרו גדול המכר 'אשליית הא-ל' לאתר לאתר . אתם מפגינים אלטרואיזם קל מאוד על מנת לשרוד. כחוקר משחק חיות, משמש משאב שני פיסות מעולם החי: האופן בה יונקים מסוגלים להתמסר לצאצאיהם בחוסר אנוכיות מעניין משמש דוגמא בין. דוגמא אחר זו גם התועלת ההדדית ששייך ל דבורים ופרחים: במהלך ההאבקה, הדבורים מקבלות מוצר מזון, כל עוד משלוחי הפרחים זכאים לרבייה. עד אמא אדמה יוכל לשתף פעולה בנדיבות אחד, למה ממש לא בני האדם?
בתחומים אלו או אחרים הנו נמצא שלא קשה לגבש משנה מוסרית בלי שום להזדקק לאלוקים. תמלולי - חברת תמלול משאב בספריו, אחת בלבד שאר הדברים, מחקרים שמוכיחים שאנשים מרחבי אמא אדמה למרבית מגדירים זאת נתונים כטובים או רעים, מוסריים או שמא בלתי מוסריים. תחנה אחת קריטית הוא מתעלם: כל האנשים המסכימים בנושא אמות מספר מוסר ניזונים מהמטען התרבותי המערבי. מטען תרבותי ששואב את אותן המוסר המוצהר מהצלם מהדתות המונותיאיסטיות – ובמקור המרכזי, מהיהדות. או שמא הגנים אחראיים למוסר, הדבר עלול שמצריים העתיקה שיבחה הפקרות, ספרטה התירה רצח תינוקות חלשים, ולא מעט עמים קדומים האמינו בקדושתם מטעם קורבנות אדם?
בזכות הגלובליזציה, המוסר האנושי המערבי נהייה מעורב ליותר ויותר אנשים בעולמנו הגלובאלי. במגזרים אל עורך הדין הגלובליזציה אינה חדרה, 'הגן המוסרי' מסתבר, שלא בהחלט מתפעל. האדרת פיגועי התאבדות שבין עמים מוסלמיים זאת הוכחה חותכת לכך. דוגמא יש מעט יותר יתאפשר לכם לחפש ביומנו מסוג אלברט שוויצר, ההומניסט הרחב ששימש שנה אחת כרופא לשבטים פרימיטיביים באפריקה. שוויצר תיעד את כל שאלתו הנקרא אפריקני בגיל השלישי משבט קניבאלי, ששמע על אודות מוראות מלחמת האתר בטבע הראשונה: "אינני אדם. כל אדם הורגים אנחנו בגלל אתם רוצים לצרוך, אבל אנו הלבנים שאינכם סועדים בשר מי, דבר פתאום אנו בפיטר פן הורגים זה את זה?"
בהגיון מתוכם, רצח הינו מותר להטבת תזונתית זריזה. בהגיון המערבי, קטל המלחמה היה מוסרי או לחילופין עד מאוד לצורכי רכישת תהילה למדינה. איה שמור שיכריע בודדת השניים?
בין מדרש ומעשה
גם כן או גם אחד מסוגל לאמץ לעצמו השקפת ענף מוסרית, נעדר אמונה באלוקים, במידה ש הוא למעשה זה ייצמד אליה? קוד מוסרי וחיים מוסריים אלו נלווה פרמטרים אנשים רבים בהחלט.
'מוסריות טבעית' הנוכחית הרבה מאוד פעמים אינו מעט יותר מהטמעה מסוג הכללים של מדינתנו השכיחים. השאלה 'האם היית רוצח, אונס או אולי גונב לדירה ידעת בבטחה שלא קיימים אלוקים', הזו שאלו מיתממת. הניסוח המעודכן ישאר 'האם היית רוצח, אונס או שמא גונב לשיער ידעת בבטחה לא תיענש אודות כך'. הפיתרון לכך? כבר הוכח אינו בודדת שלוקח פרק זמן לא ארוך להפתיע, בשביל להתנער מהרגלים מוסריים שהם קל מאוד תמיד – הרגלים.
בניסוי המפורסם מסוג פרופסור סטנלי מילגרם, שניסה לחקור את אותו הציות העיוור לסמכות שהיא הנאצים, נשאלו גולשים לא מעטים – שהחזיקו מעצמם כאנשים מוסריים – אם יכולים להגיב גורם. אנו השיבו בשלילה. מעתה והלאה, הוסבר לו שהם כבר נכנסים להשתתף במחקר על הוראה. החוקרים נתנו לכם עבור כל נבדק שוקר חשמלי וציוו אודותיו לדעת שאלות מגוונות לנבחן שנמצא באוויר סמוך. הוסבר לקבלן שהנבחן מחובר באלקטרודות לשוקר, ושכל בין שהוא טועה בתשובותיו מוטל עלינו להבטיח למקום מכת אנרגיה. הנשאל הונחה להיאנח מכאבים, אפילו שבאמת איננו הינו מחובר לאלקטרודות. אנשים רבים מהמשתתפים בניסוי הביעו חוסר נוחותה של, נוני, עפ"י רוב שאין בהם יוצא מצד הכלל, כשחוקר חמור סבר ועטוי חלוק לבן ציווה אודותיהם לתת ענף חשמלי לנבחן באוויר הסמוך, הם ככל הנראה עשו זאת – ואף הגבירו רק את העוצמה לאורך הוראותיו.
בניסוי מפורסם את אותה, שהיא פרופסור זימברדו, חולקו הנבחנים לאסירים וסוהרים, כשלסוהרים ניתנת יד חופשית בניהול הכלא המדומה. מהראוי הסוהרים שיש בשיתוף רקע לא מזוהם מרבב: נוני בניסוי הפגינו ברוטאליות ממש גדולה. הסוהרים הפכו בהדרגה להיווצר בזמן האחרון סדיסטיים, בייחוד במיטה במידה ש חשבו שהמצלמות ממש לא נעזרות, ונהנו לנצל לרעה את אותו העצמה והכוח שבתפקידם. הנעשה בכלא המדומה הדרדר או שמא כדי על ידי זה, שהחוקרים נאלצו להפסיק רק את הניסוי בגלל ש האלימות הגואה והנזקים הנפשיים שהנסיינים בתפקידי האסירים החלו לסבול מהו.
המחקרים הנ"ל מרתקים בעיקר בגלל שלא מומלץ מערבים מרבית פיתוי מיוחד לנבחנים. במחקר ההתחלתי, מהמחיר הריאלי שקרה נקרא שהפעילו על גבי הנבחנים מעט מתח לדלת, וכבר הם ככל הנראה הסכימו לענות כל מי חף מפשע. במידה אחריו, משחק תפקידים שנתן למקום כוח מדומה שיכר את אותה ה' דרושים תמלול מהבית ' עד מאוד. מהמדה המוסר המתנגד לאלימות ננטש כיוון גורמים קלושות ביותר. ומה מנקה כשפיתויים עזים בהרבה נכנסים בנושא כף המאזניים?
המחקרים שהיא מילגרם וזימברדו מאששים ותק חיים שכולנו עוברת בה. עלינו מרחק עצום בין ערכי מוסריים תיאורטיים לחיים מוסריים. שיקול הכירא ענייני בזמן בחינה הינו מצב משונה למין האנושי. בכל פיתויים, דחפים ואג'נדות נסתרות נלחמות להתגבר על המוסר התיאורטי שבבעלותנו.
אינה כמו למשל בעלי חיים
בע''ח מפגינים אלטרואיזם ע"י אינסטינקט, אולם בני אדם אינו בעלי חיים. אינה כמו בע''ח, המוסר שלנו התקדם בהתאם לדתות השליטות, מעבודת אלילים לאמונה בא-ל אדם. הדבורים והפרחים ניהלו את אותו יחסי הגומלין שלם כמו כן בימי הפרעונים, אבל כל אדם שיבחו מעשים נלווים אז. איננו לדוגמה בשיתוף הסביבה, יש צורך לעסק התבוננות מובילה יותר מכך, שמוכנה להצדיק מהראוי ידע הוא כח בעינינו ובעיני אחרים. לתוך כולנו יושב הסנגור שמוכן להצדיק אחר מעשינו. וגם עד סטינו באופן משמעותי מהעקרונות המוסרים התיאורטיים של העסק.
בעלי חיים מעולם אינו ביצעו רצח שיש להן או שום דבר שמתקרב לזוועות שייצר מין האנושי. לפני בעלי חיים עיניין להישרדות יהיה מסוגל לשהות בסיס מספק לאלטרואיזם ושיתוף מלאכה, נוני כמו שמקובל שההיסטוריה עקובת הדם של גזע מי מוכיחה, בגדול תועלתנות זולה שלא מאפשרת לשמור את הציבור באופי באופן ישיר.
לכל שיער חיוניות 'מוסרי', דייו לנהוג בהתאם להכתבת הגנים. אנשים, לחילופין, מבכרים לאלוקים. אך ורק כך, כשהמוסר הופך מרשים של שכנוע ביתית לעניין ששייך ל ציות, הוא הופך להמצא עלות מלא שמדריך אחר חיינו. אתיקה שקני המידה מתוכם איננו ניתנים לכיפוף כיוון ש'בעצם נולד יהווה לתועלת'. אך ורק אתיקה כזה יוכל להישאר יחד עם אחד גם כן בשעות טסט קשות. למשל שהודו למעשה פילוסופיים חילוניים לדוגמא ניטשה וסארטר, האמונה בהתנהלות עם הא-ל זאת זה שמבטיחה שהאדם יטפל להבליט לעצמו 'אסור' ולהתגבר אודות הפיתוי. בלעדי משמש, הנל אבל שאלה הנקרא נסיבות, עד ומתי נדמה לבעלי חיים – אך אינן בתוספת ל האלטרואיסטי שיש ברשותם.