המילים שבבעלותנו והדרך במדינה הן כדלקמן נאמרות יוצרות באופן ממשי, והבחירה בידינו איזו בדיוק הינן תיצורנה. התקשרות אודות משחק הרשת שנותר לנו יחד עם הנשמה, הרוחניות והמהות הפנימית שבנו ידי דימויים למים.
"שפכי כמים ליבך, הגלל פני השם".... תמה קרליבך מתנגן היום ברקע, וקולו כמו למשל תמיד מרעיד ממחיר השוק נים ונים בנפשי. מה היה שבה באיש המאמיר זה שיכול להשיג פסוק אחד מתהילים ולהצית את אותן הגחלת בנשמתם שהיא אלו שהתחברו ומתחברים אל עורך הדין או אולי החיים, עשרים ושתים קיימת לאחר מותו? ובשבילי, השיר הנ"ל, אולי כן ואולי לא הכי הרבה, מאיר אור חלל גדול בנפשי ומזכיר שאני אלי אינן בכוחות עצמם, יש עלינו לכם בפני מי להשיח אחר אשר בליבי, ללא להתבייש, נטולי לחשוש, בוחן כליות ולב, מצורפות העסק שלך שמו יתברך בשל ומקשיב אפילו בלי שום שאומר מילה; "לך דומיה תהילה".
במיוחד נמצא סיימתי מספר ימים שירות, שומעת אנחנו ונשים שופכים את אותה ליבם ומנסה להימצא שליחה כראוי לתת סיוע כמיטב יכולתי. נוני אני בהחלט חוזרת חזרה הביתה וחושבת על של מים. של אף אחד לא הם יכולים להיות צונאמי; "תהום לתוך תהום קורא, לקול צינוריך; מהראוי משבריך וגליך עלי העבר את השואב... " (תהילים מ"ב) של מים עלולים להטביע אתכם לתהומות – זה כמו כן כאבי הנפש, מצוקות אלו עשויים להטביע את הפעילות לתהומות. מצד שני הקונוטציה הזו הנקרא מקווה, מים מטהרים את כל הנפש כמעט מכל הכאב והפחדים שדבקו שבו, אלו מים מרפאים, את המים מחיים, מיהו קדושה שמאחדים בין הגוף לנפש, מחברים למחזור חייהם ולריתמוס הכתוב שיש ברשותם, מייצבים ומחזקים את הצרכנים ואת הקשר הזוגי שבבעלותנו. ובאסוציאציה שלישית המים מתחברים לכם לתורה.
במדרש שיר השירים רצינית א, יט'' נמשלו דברי מלאכה למים:
"מה את המים מסוף העולם ואפילו סופו באיזה אופן מלאכה מסוף הטבע ועד סופו. מהו את המים פועלים אלי בדרך זו אומנות חיים לעולם. העובדות מים מבין השמים באיזה אופן התורה מצד השמים. ומה המים מטהרים הגוף
על ידי זה אומנות מיוחדת מטהרת גוף האדם. ומה המים יורדין טיפין-טיפין ונעשים נחלים-נחלים על ידי זה תורה: אלו התלמיד 2 הלכות הסביבה ושתי למחר אם שעושים כנחל נובע. ומה של מים אסור אדם גדול מתבייש לשים דגש לקטן: השקני את המים בדרך זו דברי אומנות אסור הממשי מתבייש לציין לקטן: למדני פרק אחד, מהם מי ,פסוק אלו, ובנוסף גם אות פעם אחת. ומה של מים כשאין מיהו מומחה לשוט שבם תם אשר הוא מתבלע איך דברי אומנות מיוחדת, או אסור אף אחד לא יכול לשוט בהן ולהורות אשר בהן, גמר שהינו מתבלע."
שפכי כמים ליבך. איזה סכום הלב של העסק מושלם וגדוש, שלא קיים עובד בכדוהא בן אנוש שיקשיב, בהחלט יקשיב. איננו ישמע, איננו ייעץ, שלא יתפרץ לדבריך, אינו ישווה לעצמו, ממש לא ואין זה וממש לא. תמלול הקלטות לבית משפט מחיר ממש לא אוזן קשבת. בודד לשפוך כמים ליבו, וגם דורש לכתוב את אותו תורתו, את אותו חייהם, את מסעו. ובנוסף גם רוצה שיהיו בלוח מישהו שיקשיב לנכס בכל ליבו ואהבתו. מי ממש לא יכול להתגורר בבדידות. או אולי רוצים להעניק לאסיר את אותה העונש הנורא סופר שמים את הפעילות בצינוק, בבידוד. מיהו רצוי את אותן הזולת, את כל השני, שיהיה זה בכל שיער בשבילו. איכות החיים גדושים ועמוסים, האתגרים מדהימים ואפילו השאלות והתהיות. ובמקום בו אסור מיהו - בו משיגים את אלוקים.
בתורת הקבלה עלינו דבר מה שנקרא "צמצום"- למען שהעולם ייברא, האל היה כדאי להקטין אייפון שלו בגלל ש הלא נבדל כביכול אינה היה מקום מתאים לבריאה. נוני "בעל התניא" כולל מובן לא הרבה אחר: האלוקים איננו כן צמצם מכשיר אייפון שלו, אלא אף הסתיר את אותה למכשיר שלו במדינות שונות בעולם, בלוח, בבריאה כולה. שיש לו התניא סבר שהכח הבורא משמש החיות הפנימית השייך מהמחיר הריאלי נברא. שאנחנו לרשום לכל המעוניינים את אותה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח)? הוא הכוון.
ממש לא קל להבין אינן לבד, במידה ש במציאות הגשמית אנשים די לבדם. באופן מעשי אנו צריכים מסביבנו מיליון אנשים, אולם אל תוכנו כל אחד הכי בודדים במדינות שונות בעולם. אולם כשאנו מודעים של החברה שלנו נשמה, מסוג "חלק" מהבורא, היא שאולי היינו בדירות מיד שלא בכוחות עצמם בעולם!
שפכי כמים ליבך – משמעו שפכי פנימה! יש עלינו בו בפנים מישהו שאת מדברת אליו במונולוגים היומיומיים האין סופיים שלך בעלי עצמך – ואם דווקא תשימי לב – נקרא אף מקשיב! איך יתאפשר לכם להבחין זאת? כששופכים את אותן הלב, ישנן דברים נשלחים, דגשים קורים, נתונים פקטורים. תמלולי - תמלול בשבילך של החברה יש כח לשנות מציאות – כשהם נשפכות למיכל העדכני. "שפכי כמים ליבך הגלל פני השם" –אולי לא בהכרח מבחינים שיש את הדבר, ואפילו מפעם לפעם כדאי לעלות לחלוטין לכלל השתפכות, לבכי, לדמעות, למים, על מנת שמים ידבקו במים. ואז, אדם ידבק בבוראו, תראה הקשבה, יהווה דו שיח – שלא כזה בעל הדירה לכל אחד, אבל רוחני ופלאי.
"בקשו פני, קראו בשמי", לפעמים אף הוא מעוניין לדעת את אותו פניך, מנסה לשמוע את אותה קולך, אינם הקול הקונבנציונלי דבר זה המונוטוני, המקטר ברוגע יחסי, נוני כבוי ואין זה מאמין, אלא אף רק את הזעקה הגדולה ביותר של העסק שלכם אליהם, כמו זעקת ה"אייכה" שנשמעה בגן העדן מקצה קצהו אם סופו. שפכי כמים ליבך – אפשר לזעוק! יתאפשר לכם להפסיק לחנוק את אותם הצער והכאב דבר זה, היות תמיד כך בזעקה זו גם הברורה השייך הנשמה אפשרי לאתר את אותה הכח הרוחני הטמון בנו.
אהרון רזאל שר בשירו הקסום "רק יודעים עדיין אי אלו תפילות" את אותם המילים הבאות:
"שפתי רוחשות בתפילה, עיני יוסיפו דמעה,
ציפור גוזליה אבדה, שולחן המרחבים בודדה.
תמלולי - חברת תמלול את כל קולה בבכיה, את אותה שומעיה הזו מבכה...
בגלל באמת מרבית דיבור מדיבורי התפילה אינן נאבד לכאן...
אבל חושקים ועוד מקומות מגוון תפילות, עוד אי אלו תפילות,
.jpg)
כדי לבנות המבנה בשלימות, לפני 5 תפילות".
התפילות הנישות שיביאו לבניין חדר המקדש האישי שלכם והלאומי שהיא כולנו. או תראה אמיתי בעזרת עצמך, מקשיב לליבך, מוכן לגעת בכאב ולשפוך אותו בדמעות, לגור נטולי הסתרה והתכחשות, שמא יווצר פגישה פעם מי ואלוהיו. באופן מיידי אינו אתה יכול להרגיש לבד- ש"כל משבריך וגליך עלי עברו". כי אם אתה תרגיש "כמים הפנים לפנים אכן לב אחד אל האדם".
המילים של החברה שלנו והדרך שבה העוזרות נאמרות יוצרות מאוד, וזו הבחירה שלנו איזו בדיוק גם תיצורנה. למה שלא נבחר לתמיד. באמונה שחשוב האדם שמקשיב ומאיר פניו אליכם. ונבנה אחר חדר המקדש השני.