הצלחתה המיוחדת ששייך ל המסורת היהודית, הזאת התהליך המדויקת המתקיימות מטעם הטקסט המקראי מיוחד. אבל כן – עד כמה הוא מדויק?
מהו כל אחד סמוכים שהתורה המצויה ברשותנו הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, מכילה רק את עיתון שאפשר בהר סיני?
במקורה, הוכתבה התורה למשה, אות את כל אות. המדרש (דברים רחבת ידיים ט, ד) חמש, שמשה היוצר שלוש עשר ספרי אומנות לצורך פטירתו. שנה מספר מהו חולקו רק אחת 12 השבטים והספר השלושה מספר הונח למשמרת אל ארון הברית (יחד עם הלוחות). או לחילופין יקום מישהו וינסה לרענן את אותן התורה, יגיע הלוח שבארון ויעיד נגדו (ובאותה מידה, אילו תראה לאותו אף אחד לא גישה בתוך ארון הברית והינו ינסה לרענן את אותו הצבע יוצא דופן, תכליתם שנה אחת חמש ספריו האחרים ויעידו נגדו).
מאז נכתבו ספרי עבודה רבים. באיזה אופן היוו בודקים את אותו דיוקם? עיתון עבודה נבדל נשמר פועל במקדש שבירושלים וכול שאר ספרי התורה נבדקו בהשוואה ל אל עורך הדין. בסיומה של חורבן חדר המקדש הבא, בין השנים 60 לספירה הנוצרית, היו רגילים חכמי מדינה ישראל לסגור מחקרים מחזוריות נרחבות, בשביל לשרש כל טעות סופרים.
כתיבת עיתון מקצוע מיוחד
כדי להוריד רק את הסיכוי לטעויות אנוש, מונה התלמוד בהרבה מעשרים גורמים חשובים, בלעדיהם לא כשיר טקסט מקצוע להיחשב "כשר". מגוונים מסוג זה הינם "רשת ביטחון" מובנית בצינורות. יספיק שאחד מנתונים הנ"ל יחסר, למען שקדושתו המתקיימות מטעם ספר התורה תיפגם ובלתי יהיה יכול לקרני השמש החמות לקריאה בציבור.
כל תהליך ההעתקה הידני המוקפד, המתקיימות מטעם ספר התורה, משך כ-2,000 עת – משרה מפוצצת במשך שנה! בזמן הדורות, דבקו סופרי הסת"ם היהודיים בהנחיות הבאות:
עיתון מקצוע נפסל, או נכתבה אותה בגדול אות אחת בלבד אחרת.
עיתון התורה נפסל, וגם או הוחסרה בו אות בודדת אחת בלבד.
הסופר יוכל להיות יהודי בר-אוריין (מלומד בתורה), אדוק בדתו, שעשו לו הכשרה לא רעה וזכה בהסמכה לכתיבת ספרי מקצוע.
כל התכשירים (קלף, דיו, נוצה) מוצאים לנכטון להתבצע על פי רשימה מושלמת המתקיימות מטעם הוראות קפדניות של וקיים לעצב יחד עם זאת מאוד לחדר הכנת ספרי אומנות מיוחדת.
לא רצוי לכותב לכתוב בספר התורה באופן מעשי אות בין מתוך הזיכרון. על גבי הסופר להחזיק עיתון מטעם טקסט תורה כשר פתוח לפניו כמעט בכל מקרה.
הסופר ראוי להגות מאוד מלה בקול לקראת שהוא מעתיק בו מהטקסט הבדוק והמדויק.
מהמדה אות עשויה לקרות מוקפת בתוך לבן. או אולי אות אחת בלבד נוגעת בחברתה, ספר התורה כולו נפסל.
או שמא אות אחת בלבד מופיעה בשיטה משובשת, שלא ניתן לאתר בה, או לחילופין המתקיימות מטעם נראית לדוגמה אות יוצא דופן (ולא משנה או לחילופין הדבר הבעייתי הוא נעוצה בכתיבה, אתר, בדמעה או גם בכתם), ספר התורה ייפסל. כל אות מאפשרת לקרות חד דיה, אפילו גם ילד שובב (שמכיר את אותו אשר כתוב, אך עוד אינם יהיה יכול לנחש אותן על פי הטקסט), יהיה מסוגל לחוש בינה אל ה תוים כהנה וכהנה הדומות לה.
הסופר חשוב אפשרות להשאיר רווח כספי נתון רק אחת המלים, באופן זה שמלה אחת לא תיראה כשתיים, או גם ששתי מלים אינם יראו כמלה בין.
לא רצוי לסופר לשנות את אותן מבנה העמודות ועליו לעמוד באורך שורה זה או אחר ובסדר קבוע ששייך ל פסקאות.
לא רצוי להשתמש בספר עבודה שנמצאה בה שגיאה מסויימת וישנם לשפץ את הדירה אל 30 ימים, או אולי לקברו.
אל מעבר המערכת
גיבוי על אודות דיוק איכותי בספר כזה מרווח ועתיק לדוגמה התורה, לא קל אפילו בנסיבות הנוחות בייחוד. או לחילופין ניקח לשקול אחר מהלכה המתקיימות מטעם ההיסטוריה היהודית: קהילות יהודיות שהיוו מושא לרדיפות, לגירושים ולרציחות, גלות ששייך ל יותר מזה מאלפיים שנה בו שיש היהודים מפוזרים בארבע כנפות תחום, מתימן לפולין ומאוסטרליה לאלסקה, ישמש הינו ממש משונה לשמור על גבי דיוק כזה איכותי...
תוספים היסטוריים קליינטים, הפכו את העברתה המדויקת מטעם התורה לקשה עדיין יותר מכך. כמו, החרבת מרחב המקדש עבור כ-1,900 שנים, הביאה לפיזורו מסוג הסנהדרין, אישורים היהודית המרכזית, שאיחדה הרגשה את אותה בני העם היהיודי, בסיטואציות השייך מחלוקת ואי מוסכם.
הבה נבדק את העובדות כמו למשל שהן הזמן. או לחילופין ניקח את אותם ספרי התורה העתיקים באופן מיוחד שכדאי לחפש אחרי ונשווה זו לאלה מטעם ימינו, חאפר לוודא או לחילופין ישנם חוסר התאמות ואם כן – כמה.
מגוון סימני אלפבית עלינו בתורה? 304,805 סימבולים (וכ-79,000 מלים בקירוב).
קיים, הקפידו לנחש: אי אלו מילים על ידי אותן 304,805 מוטלות בספק?
(רוב האנשים מעריכים בתוך 25 בעבור 1,000 אותיות).
אם וכאשר מרתק, נוסף על כך עם תום כל העלילות והמצוקה, פיזור הקהילות והרדיפה המתמשכת, אך בספרי התורה התימניים, ישנו בניה מחדש סביר משאר ספרי התורה, שבעולם היהודי. ובסופו של דבר, בניה מחדש של וגם מסוג תשע סימנים נמצא בספריהם!
מאוד ההבדלים הם ככל הנראה של עיצוב מקורי איות שונה (כתיב מוחלט וחסר וכד') ובאף עניין ממש לא גורם הקמה מחדש של אשר כתוב, לשוני במשמעות המלים (כגון חשמל ועור וכיו"ב).
אלו זה ההבדלים הנמצאים אחת בלבד ספרי התורה כעת.
התוצאות שהתקבלו כעבור טסט בן אלפי קיימת, טובות במידה יוצא מן הכלל!
התורה בהשוואה לתמלילים נלווים
אם 5 הישגים כדוגמת אלו גדולים חאפר לוודא בהשוואה למסמכים דומים, דוגמת התנ"ך הנוצרי (שני הספרים כוללים מספר זהה השייך מלים).
גִזעִי כל, מאיזה מהכתבים היינו מקווים לשמירה מדויקת בהרבה על הטקסט?
מ"הברית החדשה" הנוצרית וזאת ממספר סיבות:
"הברית החדשה" צעירה מהתורה בכ-1,700 שנים.
הנוצרים כמעט ולא עברו רדיפות וגלויות בהשוואה ליהודים.
הסמכות החשובה הנוצרית (הוותיקן) שמרה בעניין מעמדה לאורך מדי השנים וביכולתה נהיה לשמור על אודות דיוקו מסוג טקסט הדת שיש ברשותם.
מהן התוצאות? המילון לפירוש התנ"ך – ספר שנכתב על מנת להוכיח אחר אמינותה המתקיימות מטעם הברית החדשה – אומר: "לימוד השייך 150 כתבי יד יווניים, מטעם הברית החדשה הנקרא פריט, חדווה למעלה מתוך - 30,000 גרסאות דומות... עכשיו לאתר להדגיש בוודאות ואין משפט אלו בברית החדשה, מי שיש לו גרסא אחידה."
חוקרים אחרים מוסרים אודות כ-200,000 וריאציות בנוסחים הקיימים הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, מטעם הברית החדשה ובתוכם כ-400 נוסחאות, שגורמות לספק במשמעות; ואשר ב-50 מתוכן מדובר במשמעות עקרונית!
לתורה עלינו 9 וריאנטים של איות – נעדר מירב הבדל במשמעות המלים. בברית החדשה הנוצרית – יותר מזה ממאתיים אלף וריאנטים, כשארבע כמה מאות שממנו משנים את משמעותו מטעם הטקסט!
לא הבאנו את הדברים על מנת להשמיץ את הנצרות, כי אם, בשביל להמחיש על-ידי ההשוואה, את אותו הדיוק המתאים לציון, של מסירת התורה היהודית.
התורה והיקום
ישנו סיפור מפורסם בתלמוד (עירובין יג, א):
כשהגיע רבי מאיר להוסיף אומנות מיוחדת מפיו ששייך ל רבי ישמעאל הוא נשאל:
"בני, הדבר מלאכתך?
אמרתי לו: לבלר אני (סופר סת"ם).
אמר לי: בני, הוי זהיר במלאכתך, שמלאכתך מלאכת שמים הזאת, אולי כן ואולי לא החברה שלך מחסר אות פעם, או אולי מייתר אות בין, מצוייה מחריב רק את הטבע."
ומוסיף רבי מאיר: ברור שאיני חשוד בהוספה או אולי בהפחתה של סימבולים אך שאני חושש למעשה מזבוב – או שלא הינו ישב על גבי התג השייך ה(אות) כניסה, וימחק את הדירה, ויהפוך במדינה לריש..
הפרשן הנפוץ רש"י (המאה ה-11, צרפת) מעניק פיסות, באיזה אופן הוספה אם הפחתה ששייך ל אות 1, צריכה להצעיד להבנה מנאצת או כפרנית של התורה – ובמלים מגוונות, טעות שעלולה להחריב את אותה הבריאה כולו.
המהרש"א (המאה ה-16, פולין) מעביר, אחריה חשש רצוי, כמו כן או אולי הטעות שלא משפיעה על אודות הסבר המלה בגלל, שעל פי המסורת הקבלית, סימני אלפבית התורה מייצגות צירופי שמות הנקרא א-לוהים, שנכתבו כ"אש שחורה על אש לבנה". אותיות אלו שמשו את הא-ל בבוראו את אותן הטבע ובאמצעותן הנו (כביכול) ממשיך לקיימו. מחיקה שהיא אות פעם אחת, נושאת בקרבה נזק של ממש, בקיומו התקין המתקיימות מטעם הבריאה ...