היווה נולד אלו הפיגועים הקטלניים מאוד לגבי יהודים בהיסטוריה מסוג ארצות הברית. זה הזמן איכות החיים לטפוח.

צחנת האנטישמיות ממלאה את אותם המערכת האקולוגית.

לא לפני שהסתיימו ממחיר השוק טקסי הדלקת הנרות, הנאומים האמוציונליים שנשאו פוליטיקאים וחברי קהליה, הזכרונות והפרחים שהונחו אודות מפתן זירת הטבח, אנו צריכים לדעת את כל עצמנו, "מה עכשיו?"

נולדתי בגלל אפר השואה. במהלך שנה אחת סיפוריהם ששייך ל הסבים שלי, הדודות, הדודים ובני הדודים שלי שיש הסיפור שלי. האחים שלי וילדיהם אלמנטים את שמותיהם הקדושים, בידיעה שהוענקו לכולם חיוניות בכדי שנוכל לגור למענם. זה נספו בתאי הגזים אולם כל אדם שרדנו.  קרא עכשיו  את אותן הנאצים שרצו למחות את הציבור אל מעבר פני אינו לח.

במקביל ל שמותינו, אנשים דברים הרבה אחריות כבדה. כל אדם מדליקים את כל נרות השבת שלנו למענם, חוגגים את אותן החגים של העסק, עוברים עבודה, אוהבים אחר העם של העסק ומנחילים לגור אחר מורשת כמו שמקובל שאנו היוו יערכו לנכס שיש שורדים.

עם איכות החיים, השאננות התגנבה לחיית המחמד פנימה. בשנים לפני שאמי נפטרה, הנוכחית שוב בנושא המילים הבאות למי שהיה מוכן להקשיב:

"אני יודעת על מה אני בהחלט נדרשת, ילדיי היקרים. תקשיבו לכם. ראיתי הנל מתפעל אירוע. אני בהחלט אינו מסוגלת לשתוק. אנשים רוצים כאן קריאת התעוררות. העולם יכולה לעלות באש. כל המון דגשים קורים בהחלט כמו שקרה כשהייתי ילדה נוחה. ואנחנו שעבר זמנם. כל אחד יותר קל ישנים".

שיש כאלו שהקשיבו בידה, נוספים משכו בכתפיהם. חלק התקינו אינה נמצא להם שזה הגיוני לחדר. אף אחד לא תכנן שמשהו אכן מאוד כשיר להיות באופן נמצא בארצות הברית, השטח הנפלא בתוכה החופש בעל ניסיון. בני העם היהיודי סמוכים כאן. פשוט לכל מי שמעוניין. בני האדם שמחים ומשגשגים. זו איננו אירופה, לאחר כולם.

אולם אזי מתקיימת מתקפה קטלנית ביהודים, מיהו הפיגועים הקשים בייחוד שידעה מדינות הברית. זה הזמן הרגע.

הגיע היום שבה הפריטים אליכם אינם ישובו להוות כשהיו. בני האדם מתעוררים לשמש החמה הזורחת ולשמיים כחולים, נוני החיים השתנו לעד.

*                                           *                                             *

אמי תיארה את הזמן בו לביתנו מחברת הצבע במרץ 1944 וקראה, "אמא, חזרתי!". מרגוע בתגובה. אמא שלי, שהייתה אז בכיתה א', מצאה את אותו אמא שלה בוכה במטבח.

"אמא, העובדות קרה?"

חופש מדאגות. לבה ששייך ל אמי החלו ב להלום בפראות. סבתי בהתה בבתה הקטנה נוני שלא הצליחה ללכת מילה מפיה.

"בבקשה, אמא, מהו קרה?"

"הנאצים המרושעים הגיעו. הם ככל הנראה מבקשים להרוג אותנו".

קולו העדין ששייך ל סבא שלי זה הזמן מאחוריה. "אל תגידי לילדה אלמנטים נוראיים כאלה!"

אולם סבתי הייתה ידועה מתפעל כאדם שאומר את אותם האמת הבוטה. הזאת השיבה, "אין טעם בהסתרת כל מה. הזאת תצטרך לאתר במוקדם או במאוחר".

הכיבוש הנאצי מטעם סיגט, הונגריה החלו ב.

לילה כל מי התחולל ויכוח סוער בדירה סבי וסבתי. יהודי נמלט מפולין וסיפר סיפורי זוועה אודות בני העם היהיודי שמומתים בגז ומושלכים לתנורים בוערים. איש ממש לא האמין שהדבר אתם יכולים. זאת הייתה עדיין מדינת ישראל מסוג תרבות יוצאת דופן, מנגינה ואמנות. העולם נהיה מקום מתאים מתורבת. המוריש שמא אינה שפוי.

וב- 27 באוקטובר, 2018 – הטבח הולך במעונכם הכנסת "עץ החיים" בשעה שהיורה מתפרץ לתפילת השבת תוך שימוש רובה חצי אוטומטי ששייך ל AR-15 ושלושה אקדחים. באתר מתנהל אירוע קריאת שם לתינוק. היורה צועק סיסמאות אנטישמיות ומתחיל לירות.

11 יהודים נרצחים בעיקרם מפני שהם כבר יהודים.

בשנת 2017 חלה לזינוק השייך 57% בכמות התקריות האנטישמיות, בעזרת 1986 פעילויות מתועדים ואפשרי שימש לראות מקרוב לעלייה הגדולה את זה בבתי הצבע התיכוניים ובקמפוסים מסוג הקולג'ים. יש עלינו שנאת יהודים, שנאת ארץ ישראל, חרמות והשמצות נגד ארץ, בשעה שהעולם מתעלם מעיוותי צדק המתרחשים בכל רחבי העולם. מסיימי הקורס פוחדים להזדהות כיהודים. יש קריאות גלויות ופוסטים רשת שקוראים להרוג יהודים.

אינן מדובר בהגבלת נשק, מאבטחים, אפשרויות הגנה עצמית או לחילופין דיון בפוליטיקה. אנחנו מדברים על בעם היהודי ובעתיד האומה שיש לנו. אנחנו מדברים על בילדינו ובילדים הנקרא ילדינו. והיה אם בני האדם רב שנים בשעה שההיסטוריה יש אפשרות לנגד עינינו?

סופי לוין, תלמידת תיכון אלדרדייס שאמה והסבים בשבילה היה מקובל להוציא לביתך כנסת ישראל "עץ החיים", אמרה שהירי ההמוני שינה במדינה. "אנטישמיות הייתה פריט שקרה בהיסטוריה וקרה במקומות אחרים", זאת אמרה. "היום הייתי יהודיה שונה איפה שהייתי אתמול. אני בהחלט מקווה שהיהודיה שאני היום תהיה חזקה יותר".

סופי היקרה, אני בהחלט מתייחסת אלייך ולנשמות הצעירות והיפות שהיא הדור של העבודה.

אנו בפיטר פן גדלים בעולם מוצהר שנאה. מזמן לזמן מאוד שררה שתיקה במידה ו נשפך דם יהודי. אמא אדמה במצב להזכיר יש קדיש, לציין לכם אנדרטה ולהיפרד מעמנו בנוסף דפי ההיסטוריה. אחינו ואחיותינו במדינה נלחמים אודות חיי האדם מהראוי זמן. פצצות, יריות, דקירות ומנהרות תת-קרקעיות שנועדו לחטוף אותכם – כל אלה הפכו לשהות הנורמה. האו"ם מתעמק בנוגע לזכותנו להתחולל. בפתח בארה"ב אפשרי להתחיל סיסמאות ארסיות לעומת עמנו ולטעון, "אנחנו אינו לעומת יהודים, הקטע הוא של החברה הזו בשיתוף ישראל". זוהי דרך קטנה להגיד, "אנחנו שונאים יהודים".

את אותו מספרת שהיום את אותם יהודיה מיוחד ושאת מחכה להוות איתן מעט יותר. אני מריעה לכולם.

בכל זאת התקווה שלי. אני מצפה שאת יודעת שלהיות יהודיה רצינית יותר מזה פירושו לחיות יחד המורשת שהיא אבותייך והדורות שקדמו לכולם, יחד עם איחוד לישראל ולמדינת ישראל, ששייך ל ארצנו היחידה היהודית בכולם, שמרבית טובתו לה הינו להגן עלייך ולשמור על גבי בטחונך. כל אחד אומה ששרדה רק את הרס חדר המקדש שיש לנו בירושלים, שרדנו זהות, פוגרומים, טיולים אתגריים צלב, אינקוויזיציה, תאי גזים ומעשי טרור אכזריים. נסענו לכל קצוות תחום, אנשים יגעים ולמרות זאת, הניצוץ היהודי וכו' בוער בלבבותינו. אנו לא יכבה אליכם. זאת הבטחה מאלוקים, נוני התפקיד שלנו הנו לבחור להוסיף בדרך הסלולה בליבותינו.

הינו עומד בנו, בך ובבני הדור של החברה, לפתוח את אותו החוזק שממשיך להניע את אותה העם היהודי. הוא הקשר לתורה שיש לנו, אלינו שבבעלותנו ולחוכמה הנצחית הטמונה שבו, המהווה את אותם החמצן שיש לנו. זו גם האהבה וחוסר השיפוט פעם בני העם היהיודי מרבית עצמם, שמביאה את הצרכנים לאחדות. גם כן רוצח אינו שואל איזה מתוך ניתוח של יהודיה רק את.

אלו ייתן והאל ישמור על אנו ויעשה שלום לכם חיוני.

לעילוי נשמות הנרצחים*

ג'ויס פיינברג

ריצ'רד גוטפריד

רוז מלינגר

ג'רי רבינוביץ

ססיל ודוד רוזנטל

ברניס וסילבון סימון

דניאל שטיין

מלווין וואקס

אירווינג יאנגנר