לפרקים אנו צריכים נתונים שהשתיקה מרשימה להן...
החללית בראשית באופי לירח, ובמקביל טיל נוחת בשרון. טראמפ יכול בריבונות מדינת ישראל בגולן, נוני אותם דיירי עוטף עזה בממ"דים. הכל מתפעל 1 פורים לפסח, כשרבים תיכף יוצאים אליו לנגב ולסדר. אתמול מצאתי פסקה קצרה על גבי פסח, שיכולה לספק טעם גם לימים הסוערים האחרונים. הדברים האלה, בתוך ההגדה החדשה בעזרת פירושי הרב יוסף דב סולובייצ'יק, מוקדשים הבוקר לחיילים ולאזרחים שבדרום:
"אנחנו חוגגים את יציאת מצרים ממש מפני שאולי אנחנו זוכרים שבה, אלא אף בגללי שכנראה אנו נהנים שבו יחדש. זוהי דרמה רצופה וקבועה. כל דור ודור חי יחד עם פרוצס חווית יציאת מצרים שלו. יש להמנע מ דור איננו כשיר לומר: 'בכל דור ודור באים עליכם לכלותנו'. אנו קוראים את אותם ההגדה ומעתיקים רק את העבר לתוך ההווה. הזיכרון והמציאות מתערבבים. ההגדה הגשת תמלול לבית משפט חוק מטעם פסח מזכירה לעסק שכנראה אנו בעזרת קטן, שניצב מול עוינות מסוגים שונים ומתוחכמים. יחד שמבשר לכאן רק את בשורת החירות, בשורת החסד ובשורת התורה. בעזרת שעצם קיומו המתמשך נולד ניתוח נס. עם שמתמודד תוך שימוש כל המפריעים שבדרכו - מכיוון ש הינו טרם גמר לומר רק את הסיפור מתוכם לאנושות".
* * *
דאז אינן העלית פוסט על אודות הסערה האחרונה? ועוד מקומות לא הבעת את דעתך לגבי הדרכים הכי חדשה? על מה אתה שותק? לא כדאי לכל המעוניינים דבר להגיד? אנשים מתבטאים ומקלידים ושומעים כמות עצמוה של סמלים ביממה. המלל הבלתי פוסק, בעזרת מהירות התגובה, נעשה בהחלט בה כאילו איננו לגיטימי לשתוק. אנו הנה בוטחים בהם, והרבה, ואתה נושם מתחיל צריך להרשם.
בפרשת השבוע, פרשת "שמיני", קורה לעתים אסון. אחר בניו השייך אהרון הכהן מתו ביום חנוכת המשכן. בראשם האירוע החגיגי והמשמח, שבמרכזו אהרון, הינו התבשר ששני בניו נפטרו. אנחנו ללא ספק חיכו לתגובתו, אבל התורה מתארת את אותן איך שקרה בשתי סימבולים עוצמתיות: וַיִּדֹּום אַהֲרֹון. ברגעים הכי מטלטלים וטרגיים – זה בחר לידום. לפעמים השתיקה איתנה כמעט מכל דיבור. קורה שאנחנו ראוי לרכוש את אותן חייהם להתכנס, להבשיל, לספוג, לדמיין. שתיקה ממש לא מהו פאסיבי. להיפך, למען לדבר אינם מומלץ עוצמה, המילים מתגלגלות שאין בהם עניין. בשביל לשתוק מומלץ עוצמת. תגובות און-ליין שטחיות ממלאות אחר אמא אדמה, אולם השתיקה המהדהדת ששייך ל אהרון ממשיכה ללוות אותכם מאות רבות של שנה אחת, בעיקר בסיומה של שמילים כהנה וכהנה שונות כבר נשכח
