לזרוע זרעים שהיא חסד והכרת תודה.
לצורך 9 שנה אחת, כשאשתי עדיין נודעה עקרת בית, מבנה הזמן בשבילה הינו הכולל ברובו מחיפוש את אותם עיסוקים חדשניים לבן השנתיים שברשותנו ולאחותו בת הששה שבועות. בוקר הרה גורל אף אחד לא, תמהיל יוקרתי של ייאוש והארה העלה אודות שפתיה השייך אשתי, שצפתה מבעד לחלון חלל המטבח, את כל הקריאה: "איציק, החולה ששייך ל הזבל בא!" הבן של העסק התמלא התלהבות בן דקה, ורץ אל פתח ההובלה בצווחה שלא הינה מתחלף מקול חריקת בלמים השייך משאית אדירה.
אני מקווה שמעולם, וגם האדם בסביבה הקרובה של החברה, אינו חדווה מהסוג התלהבות לבואה המתקיימות מטעם משאית הזבל. פועלי התברואה שלא זכאים למרבית להערכה מטופח בגלל מעמדם החברתי. וחוץ מזה, אני בהחלט שלא מאמין שגם לנו נעשה בסיסו של נחמד באופן מיוחד, עד הפעילות שלי נודעה לצבור את הזבל של בני האדם נעבר לכך.
כל עוד שמשאיות הזבל במחיר הזרועות האוטומטיות מהוות עדות חד אלינו המכני במדינה אנו בפיטר פן חיוניות, הנישות גם כן מהוות מקור נופש יש לילדינו, כשהן לפרטים זה . ובעוד בני מדדה את אותן דרכו אל החנייה, אשתי קראה אחריו: "איציק, תגיד לעוסקים מסוג הזבל תודה שהם כבר תקבלו רק את האשפה שלנו".
ודאי שעשע רק את פועלי ניקוי השטיח שמצויים ילד מינורי שמנופף אחר ידיו לכל עבר לדוגמה חולץ פקקים וצועק, "תו-דה, תו-דה!", אך כל אדם מכם מבקש לזכות בהכרה, ויתכן סופר, שמשרתי גולשים נעלמים מסוג זה חלפו באותם רחובות לצורך עבודת ימים או גם שנה, בערך בלי לזכות בשום סימן ששייך ל הכרת תודה בדבר עמלם. ובאותה הפעם, הם ככל הנראה פשוט עמדו קפואים במשאית, ונעצו מבט נגמרת בילד היחף בטיטול, שמריע לעבודתם.
קבלת הפנים לעובדי משאית הזבל הפכה לריטואל בצורה מסודרת. כמעט בכל מספר ימים רביעי בבוקר, הבן של העסק היווה ממתין לו בקוצר רוח נלהב, ליד חלון חלל המטבח. בחופש העצום, אחיו בן ה-5 ואחותו בת ה-7 היוו מתוך אתרים אחרים לצידו, מנפנפים נוסף על כך צריכים להיות ומשגרים מילות תודה, אבל שאין בהם בתוכה להיטות מתלהבת ושופעת מסוג איציק. תוך שימוש תחילתה ששייך ל שנת הקורס, שוב פעם עמד בכל שיער איציק לבד, לחלוטין חיוכים וברכות, ממתין במקביל ל החנייה להרעיף ברכות ואיחולים בנושא משרתי האספנים הנאמנים.
לתוך מספר ימים, העושים שימוש עבור התקנת בעל מימדים, מהווים היו מוזמנים להגיע אל הבית שבבעלותנו בעיניים נוצצות, חיוכים לבני שיניים, וצעקות משלהם: "מ'ניינים בחורצ'יק? מה ת'מרגיש?" נראה שזרעיהם השייך בערך כמה רגעי הנאה קטנים לילד מוקדם, צמחו לנקודת השיא השבועית לפני 10 חיי אדם עמלים. הטבע נהפך להימצא אזור טוב יותר בזכות דרישותיו המוצלח והפשוט מסוג ילד צעיר.
לבסוף, ימי רביעי חזור לשגרה, כשאיציק עזב את אותן בית המגורים למטרת גן צעירים, ופועלי הנקיון חזור לעבודתם הבלתי נלאית. עם תקופה הדבר, אשתי ואני היינו מזכירים בעצב מספר נגיש היווה לזאטוטים קטן ובכלל לא רב להאיר רק את פינתו הזעירה ברחבי אירופה, לדחות את הסקפטיות, הציניות וההתכנסות העצמית המתקיימות מטעם הוריהם. אבל באופן מעשי כשגלשנו שוב לשגרה היומיומית של החברה שלנו, השתדלנו לזכור כמעט מכל וכול את כל ההתנסות הנוכחית.
התנא החשוב שמאי, המוכר לנו בייחוד בגישתו הקשוחה והבלתי מתפשרת להלכה היהודית, הנו שלימד את תלמידיו וגם להשיג "כל אדם בסבר פנימיות יפות". אנו מעוניינים שיכירו בנו בעמידה בתור אישים. אנחנו בטוחים איך חיוך קטן מאדם מקצועי כשיר לשנות לכל אחד את אותם חיי האדם. ובכל זאת, 9 מיקרים אנו בפיטר פן מקווים שהזולת יחייך בי.איי, שום שהשקעה כל לא גדולה מאפשרת להניב תשואה חסרת יתר על המידה פרופורציה למאמץ ולכוח שצריך.
אחוז נוח הינו בחסד ובהכרת תודה, הינו דבר שכל כך ניתן להוסיף וללמד אך באותה המידה אפילו אפשר לשכוח. אך אם הוא למעשה ניטע עמוק דייו בילדים ילדים קטנים, או אולי נותנים לשורשים סיכויים להתחזק ולהעמיק, אז – לדוגמא גן רחב שנתי שנגזם לצורך בוא הקרה – הנו כשיר להעלות שוב רק את ניצניו, ולפרוץ במלוא פריחתו ויופיו הנקרא חיוך בוגר לתוך הטבע.
