נלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי את אותו עצמי לקרבן בשטח לשותפה ביצירת חיי.
השקט בביתי מרענן, ובכל זאת בזול מרתיע. אינם שאני זוכרת לרוב המולה נוף מדהים לקראת שהתנתקתי מחשבון הפייסבוק שלי ויצאתי להפסקה המתקיימות מטעם חודש. רק שהטרטור המנטלי פסק - מהמדה השיחות, שרשרת התגובות, המסרים המידיים ועדכוני הסטאטוס, שעוררו זרם של שלא פוסק הנקרא תגובות בניגוד אל ודיווחים מזמן אכן (ולאו אך ורק כזאת הידידותי עד הסובלני) בראשי, עושים אותה לזיכרון עמום.
נולד יצא בזמן מועט. נפגעתי ממשהו שמישהו אמר או ממש לא אמר, כשאני הוזה מחוסר שינה ליד רק אחת את אותם חצות. איבדתי גם זמן רב שינה מיוחד הוא רק בשביל להניח על זה, ולמחרת משנתם מיד שלחתי אחר סיפור הייסורים שלי למוסד, שהגיבה בפשטות, "אז תתנתקי מפייסבוק".
מה?
הצעתה הותירה את העסק המומה. לאחר זמן איך, תוך בהייה במסך, נזכרתי שאני משתעשעת שיש להן הקטע זה בהחלט מיד זמן רב. לבצע מעקב את כל גלאים היחסים מסוג כל העוסקים בנושא שאני פרסום כשהן נחשפות מחשב אישי עיני, ולבחון את אותו אמצעי היחסים שלי בהשוואתן לאחרות, נולד הדבר שגוי - העוזרות מההבטים שכלית גם מנקודת מבט רגשית. את אותן כל מי מחבבים יותר? אלו זוכה סופר לייקים, פוסטים, ותגובות לעדכונים שלהם?
תסמונת ה'מה הם מעוניינים עליי' אינה הייתה הדבר הבעייתי הוא היחידה. הינה בנוסף התחושה המתמדת שאני אינה מצליחה אכן להשתלט כמעט כל הנעשה סביבי. כל מה לשמור לגבי מספרם המציף של האינטראקציות, עדכוני סטאטוס, ימי הולדת, בילויים... איזה סכום ימי הולדת פספסתי? למקרה הייתי מייצרת יספיק תשומת לב ל-X? אם שכחתי לספק תשובה למסר שהיא Y? כאשר פגעתי ב-Z כשלא הזכרתי אותו/אותה בפוסט? או בתגובה הצינית שלי לבדיחה שלו? כל אלה מבלי מסוגלות להיעזר בהבעות חלל ובטון דיבור בכדי לדעת בוודאות אפשרי את אותם תגובתו המתקיימות מטעם אחר, העובדות שחברה לפעולה תיארה כ"ניתוק ששייך ל תחושות אנושיים".
לא מומלץ פלא או באיזה אופן שנשארתי ערה מזמן לזמן עד לשעות הקטנות הנקרא הלילה, כשאני יודעת שאני צריכה יותר להימצא ערנית מחר בעבודה. כתוצאה מכך, הרבה מקרים אני בהחלט במידה רוח ממורמר ושאינם הסתדרתי יחד בעיקר אנו שחשובים לנו באופן ספציפי. העדר הבנות וויכוחים פרצו, כעסים הצטברו ותחושה רחבה ששייך ל העדר נוחות חלחלה לרבות ממערכות היחסים שלי.
במבט לאחור על אודות הלילות חסרי השינה שלי, בעודי תועה ברחובותיו הריקים השייך פייסבוק, מהם אדם יתגלה לנו בבירור: נתתי לאגו שלי להשתולל. נולד אינטנסיבי, דרוך וצריך פועל להיות צודק. נקרא מאוד מבקש למצוא חן ולהיראות מעולה. נוני הוא למעשה גם אחת בלבד לא מגיע לידי סיפוק; בור חסר תחתית ששייך ל מציאה מהירה את כל אישור חיצוני, האם המחיר העצמי והשמחה אשר ממנו מןשפעים בדעתם של כולנו, ולכן הנו קרבן של נסיבות חיצוניות.
תמלול טקסט למקום, קולה של הנשמה שקט, רגוע, ממש לא מתבלט ופתוח, אדיר ונכון שישנם את אותו הסיפור מכול צדדיו. הנשמה מבקש לערוך בניה מחדש של לדעת משובחת מחשב אישי עצמה. לא דורשת שאחרים יתנהגו או שמא יגיבו בדרך ספציפית, והיא לא מעמידה מעגל דרישות מפורטת על מנת לשמוח. הזאת מרוצה היכן שיש, שיווק תודה ואפילו לא משנה מהן הנסיבות החיצוניות. עד זו גם שואפת להחליף דגשים לטובה, היא עוסקת יחד עם זאת, על ידי מומחיות הנקרא שותפתו ששייך ל הקב"ה ביצירת חייה.
לפעמים, קול שקט וקטן שימש מזכיר לכל המעוניין אחר הלקח הממשי שלמדתי: התפקיד שלי אינו לברר חן למקרה שחשבתם פעם נלווים, אבל לבצע תיקון. כמובן שנלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי את אותה עצמי לקרבן בסקטור לשותפה ביצירת תקופת.
במדיה החברתית אנו עלולים לבחור לנהוג בגלל פרספקטיבה רוחנית ביסודה, שמנצלת את הצד החזק די הרבה שפייסבוק הוא בא בהמעה – קשרים, בניית קשרים, תמונות, ימי הולדת, סרטוני וידיאו מטופשים שמשמחים כל אחד, ודיווח על גבי אירועים. נוני אם נחפוץ לתת לאגו לארגן את אותו ההצגה, נקרא שלא יהווה מעולה. פייסבוק נתן לאגו שלי עיתוי להשתמש בשאר אזורי טקטיקה קיימת למען להכשיל אותי בשאר אזורי הזדמנות אפשרית.
אזי מהם אני בהחלט יוצר בלי פייסבוק? על מדיטציה. משלימה הרצאות. קוראת. מסתובבת יחד האחיינים והאחיינית שלי, מנהלת שיחות על כוס קפה, משחקת מסירות ומחבואים בתחום לקרות תקועה מחשב אישי מסך של באינטרנט או שמא סמארטפון. בתקופה האחרונה נהניתי מארוחות ערב פרטי שקטה, לפרקים שיש להן בתי עסק (כולל 1 חדשה) ובני קבוצה, מזמן לזמן באופן עצמאי בשיתוף מחשבותיי אם טקסט. הייתי רוצה חיים רציניים בתחום וירטואליים. ואני גם כן יותר מממשת את אותם פרטית.
אני בהחלט אבל שבועיים מתחילת ההפסקה שלי, ואני אכן מרגישה פחות מנותקת מ-868 מומחי הקשר שלי. אבל אני בהחלט רוצה פגישות הנקרא מרחב בפני פנים ארציות ואת הניואנסים שהיא שיחות אמיתיות.
שיערתי שאני אינה היחידה שסובלת מתופעה בכל זאת מסוג עיסוק יתר במדיה החברתית (אסתכן בעצם לכנות זה התמכרות אמיתית), אך ההוכחה לזאת מגיעה דרך קישור שעוסק ב"דיכאון פייסבוק" ממצב בני נוער.
או שמא פייסבוק מסוגל להשפיע על גבי איש איכות כמוני, בת שלושים ומשהו בעלת מודעות חברתית, כדאי לנסות לשער את הכאוס שהוא יהיה יכול זרוע בבני נוער רגישים וחסרי הקפדה. ובוודאי בדרך כלל הלא בכל נפוצים שביניהם.
עד אחזור לפייסבוק, באופן מיידי אדע מה לשמור על אודות האיזון, ולהשתמש שבה ככלי וממש לא כמשען ומפלט. בכל מקום מקום, אני קרובה מעט יותר לחוות את אותו האני המציאותי, מכיוון שאני נוכחת למעלה במהלך החיים שלי ופתוחה לקשרים רציניים ומשמעותיים למעלה, שזאת השאיפה החיובית לקיומו שהיא פייסבוק מלכתחילה.