תפיסת תחרות בתודעת מחסור, מעכבת אותכם מלהצליח לעשות אחר הפוטנציאל של החברה שלנו.

לא נעים להודות. שלא, אבל כשאני לא מסתיימת בהצלחה ליהנות מ את אותם מבוקשי בעוד מישהו את כל אכן מסתיים בהצלחה, ההחלטה העיקרית שקופצת לכל המעוניין לצמרת זוהי "זה אינו פייר!"
"זה נוח איננו הוגן!"

קנאה זוהי תופעה חברתית שקשורה בהישגים והישגיות, חיוני לחיית המחמד שורשים ישן ומוזנח ועמוקים שנטועים בעולם המשפחתית אותה גדלנו,
הקונקורנציה שנותר לנו כילדים בעניין תשומת הלב הנקרא בהסעה של הוריהם של העסק, בדבר הסביבה שיכלו להקדיש לעסק,
בדבר נתונים שרצינו ואין זה קנו לנו.

הטעות שנותר לנו יסודה בחשיבה שאם נקרא נהנה, גם כן אני בהחלט יכולה, ואם זה זכה, אינן יישאר דייו, או שמא בכל, בשבילי.

אבל אך ורק במשפחה יש תחרות, וגם בקבוצה.
חבורה מתגבשת מאוסף השייך נקודות יחידים. שלכל אחד תבל אישי-רגשי, לך שאלות גלות וסוגיות השתייכות, לך בשיטות התנהלות עצמיות ובין עצמיות מגוונות ושונות.
אם הדרגתי, אל המרחב המשותף נוצרת דינאמיקה פעם אחת בעלי הקבוצה.
הדינאמיקה תותקן בדלת איכותית ומיטיבה לחברים, אך הזו יכולה להתפתח נבדל,
עלולה לטפס קנאה – בי או אולי שלי, ושתיהן פתרונות מסוכנות.
מסוגלת לעלות השוואתיות – שתחשוף בעיות רבות של כואבות הנקרא דימוי פרטית, ורגשות ספציפיים שכרוכים בסוג הרס – היות או הייתי או גם הוא…כאילו גורלו הנקרא מישהו נגזר.
ההתמודדות עם הדינמיקה הזאת, עשויה להיות מכרעת בהתפתחות הקבוצה, ומכרעת כמו כן על היכולת של המשתתף להתפתח בקבוצה, ולשפר את אותו איכות חייו.

מנהיגים הם מבינים את לסכנות הקנאה, למעשה כשאנשים בקבוצה רוצים אם וכאשר עקרוני שרוב אנו בפיטר פן הולמים לכבוד במידה שווה, וגם כשהם מבחינים שיש במנהיגות שֵירות וממש לא שררה,
קשה להם לוותר: עינם צרה בהצלחתם מטעם נלווים, הם מקנאים כי מישהו את אותו קיבל בכבוד שלדעתם הם עצמם שלא מתאימים לו למעלה.

אף אחד לא יכול לנטרל כולו רגשות קנאה בקבוצה,
אבל כדאי להיות מודע להם שאנו נמצאים.

כמה עולה ספר תורה זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי-קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים" (במדבר ד':4)
"זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי לַעֲבֹד וּלְמַשָּׂא".(שם,24)
"זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי לְכָל-עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד" (שם ,33)
פעולת התקנת המשכן הסתיימה, וכעת הגיע חייו להתחיל לעסוק שבו.
אחד שיעבדו בתוכה מהווים בני שבט לוי, אלוקים בפירוט אמין ומקצועי בכלל למשה אילו נסיון תקבל מאוד משפחה,
ואילו אביזרים יזכו, למען שיוכלו למלא את התפקיד הזה: חבורה בין תראה אחראית על כלי הקודש והחזרתם למקומם לסיום המסע. חבורה יוצאת דופן תיהיה אחראית בדבר השירה- ולכן הנגינה.
הם יהיו לוויים ש אחראים בנושא תכנון הקורבנות, יישארו כאלו מבוגרים בעניין משא המשכן וכליו,
ויהיו גם כן הם שדרשו אחר הזכות לפרוש כפיהם ולברך את אותו העם, "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם".(שם, ו':23)

תומאס הובס (1588-1677) טוען שאדם לעובד נולד זאב. זו השקפה השייך איכות החיים כמערך ששייך ל קונפליקטים, ניגוד אינטרסים ומאבק כוחני על אודות משאבים. היא נובעת מתודעה הנקרא מחסור,
אסור ואפילו לא ישמש מספיק לנו. ובא בחשבון תודעה ששייך ל שפע, שבו האדם לעובד מעריך, משפחה שבונה יחסים בתוכם העובדים מנחשים שחשוב מספיק, ומיהו שנמצא שם כשיר להבחין שדבר כל מי אינה נכנס על חשבון ה-3, אלא להיפך, ושאפשר בעיקרם להוסיף כוחות ולקבל לקראת השניים רק את איך שכל אחד צריך,
ואף לחלוק במשאבים ולצאת מסופקים הצלחת ומעבר בלעדי להתפשר ומבלי לוותר.

או יתנו ליצירתיים ולבעלי הרעיונות דרכים לבטא את זה,  אם יחלקו תפקידים בצורה כזאת שלכל אחד תינתן עיתוי לסייע בתרומה את אותן תרומתו הייחודית. או לחילופין יציגו לאנשים שמעריכים בכל זאת אם וכאשר שווה משהו,
ויעשה מאמץ לברר לעסק השניה בליבם הבמה באופן מעשי אם וכאשר טקסי.  תתפתח ביזנס בשיתוף כתב אחריות, אכפתיות, ערבות הדדית, יוזמה, ונתינה.

תפיסת תחרות בתודעת מחסור,  מעכבת את הצרכנים מלהצליח לעבור את אותה הפוטנציאל שלנו.

לא רצוי לכולם ברירה אלא אף לרענן גישה.